סרקומת קפושי (Kaposi’s Sarcoma, KS)

מאפייני הסרקומה

מדובר בסוג נדיר של סרקומה שמקורה בתאים המרפדים את כלי הדם וכלי הלימפה. הגידול מופיע לרוב בצורת כתמים או נגעים בעור בצבע אדום, סגול או חום. במקרים מסוימים הוא עלול לערב גם את הריריות, למשל בחלל הפה, וכן איברים פנימיים כמו הריאות או מערכת העיכול.

סרקומת קפושי קשורה לנוכחות נגיף הקרוי HHV-8. הנגיף נמצא אצל רוב החולים במחלה, אך הוא לבדו אינו מספיק כדי לגרום לה. המחלה מתפתחת בעיקר אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת – לדוגמה, נשאי HIV שלא מקבלים טיפול תרופתי מתאים, או אנשים לאחר השתלת איברים שמקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון.

היא מופיעה במספר צורות עיקריות:

  • צורה קלאסית – נפוצה יותר בקרב גברים מבוגרים ממוצא ים-תיכוני או מזרח אירופי
  • צורה הקשורה לאיידס – מתפתחת אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת עקב HIV
  • צורה אנדמית – נפוצה יותר באפריקה
  • צורה הקשורה לטיפולים מדכאי חיסון – למשל אחרי השתלת איברים

סטטיסטיקה של אבחון בישראל

בישראל מאובחנים מדי שנה עשרות מקרים של סארקומת קפושי, בעיקר בקרב אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, אך גם בקרב האוכלוסייה הכללית. שכיחות המחלה עלתה עם התפשטות HIV בשנות ה־80 וה־90, אך מאז ירדה בעקבות טיפולים יעילים המדכאים את הנגיף.

סימנים ותסמינים

התסמינים יכולים להשתנות, אך כוללים לרוב:

  • כתמים או בליטות בעור, לרוב על הרגליים, הפנים או בפה
  • נגעים בריריות (בחלל הפה או באף)
  • במעורבות של איברים פנימיים – קוצר נשימה, דימומים במערכת העיכול או כאבים בחזה

לעיתים אין כאב או אי־נוחות, והבעיה היא בעיקר אסתטית בהתחלה

אבחון

האבחון מתבצע על ידי:

  • בדיקה גופנית – זיהוי נגעים אופייניים
  • ביופסיה – דגימת רקמה מהנגע לצורך בדיקה מיקרוסקופית
  • בדיקות הדמיה (כמו CT או צילום חזה) – כדי לבדוק אם יש מעורבות של איברים פנימיים
  • בדיקות דם – לזיהוי HIV או מצבים נוספים הקשורים להיחלשות מערכת החיסון

שיעורי הישרדות

שיעורי ההישרדות משתנים מאוד ותלויים בסוג הסרקומה, במצב מערכת החיסון ובמעורבות האיברים הפנימיים. אצל חלק מהחולים המחלה מתקדמת לאט, ואצל אחרים היא עלולה להיות אגרסיבית יותר. חשוב להדגיש שכל מקרה שונה, והנתונים הסטטיסטיים אינם מנבאים את מהלך המחלה אצל אדם יחיד.

טיפול

הטיפול מותאם למצב המטופל ולפיזור המחלה:

  • טיפול מקומי – קריותרפיה (הקפאה), הקרנות או ניתוח להסרת נגעים בודדים
  • טיפול מערכתי – כימותרפיה או תרופות ביולוגיות, כאשר יש פיזור נרחב יותר
  • טיפול במחלת הרקע – למשל, טיפול אנטי-ויראלי בחולי HIV, שיכול לשפר מאוד את המצב
  • במקרים של חולים אחרי השתלות איברים, לעיתים נדרש שינוי או הפחתת הטיפול המדכא את מערכת החיסון

לחיות עם הסרקומה

החיים עם סארקומת קפושי תלויים מאוד במיקום הנגעים ובמצב הבריאות הכללי. חולים רבים יכולים לנהל אורח חיים פעיל, לצד טיפולים רפואיים ומעקב צמוד.
תמיכה פסיכולוגית, קבוצות תמיכה ועמותות הפועלות בתחום מחלות הסרטן או HIV יכולות לסייע בהתמודדות היומיומית.
המסר המרכזי הוא שגם מול מחלה כרונית או מורכבת, קיימים טיפולים שיכולים להקל על התסמינים, לשפר את איכות החיים ולספק תקווה.

*התוכן עבר בקרה וייעוץ רפואי על ידי פרופ' עפר מרימסקי, מומחה בכיר לסרקומות