גידול סטרומלי של מערכת העיכול (Gastrointestinal stromal tumour, GIST)

מאפייני הסרקומה

גידול סטרומלי של מערכת העיכול, או בקיצור GIST, הוא סוג נדיר של סרקומה המתפתח בדופן מערכת העיכול. מקורו בתאים מיוחדים הנקראים תאי Cajal, שתפקידם לשלוט בפעילות התקינה של תנועת המעיים.

GIST מאובחן לרוב אצל מבוגרים מעל גיל 50, והוא נדיר יותר בקרב צעירים.

הגידול יכול להופיע בכל חלק של מערכת העיכול – מהוושט ועד פי הטבעת – אך השכיח ביותר הוא בקיבה ובמעי הדק.

ישנם גם כמה תתי־סוג נדירים יותר של גיסט (GIST):

  • גיסט מסוג Wild-type – סוג של גיסט שאינו נגרם ממוטציה בגן KIT או PDGFRA
  • גיסט פדיאטרי – גיסט המופיע בילדים ובצעירים
  • גיסט תסמונתי – סוג של גיסט הקשור לתסמונת קרני טריאד (Carney’s Triad), לתסמונת קרני־סטרטקיס (Carney-Stratakis) ולנוירופיברומטוזיס
  • גיסט משפחתי – צורה תורשתית נדירה של גיסט

סטטיסטיקה של אבחון בישראל

בישראל מאובחנים מדי שנה עשרות חולים חדשים ב־GIST. מדובר בגידול נדיר יחסית, ומהווה רק חלק קטן מכלל הגידולים במערכת העיכול. בזכות התקדמות ברפואה ובטיפולים ממוקדים, סיכויי ההישרדות השתפרו בשנים האחרונות.

סימנים ותסמינים

התסמינים משתנים בהתאם למיקום הגידול וגודלו. במקרים מסוימים הגידול מתגלה במקרה, ללא תסמינים ברורים. כאשר מופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול:

  • כאבי בטן או תחושת אי־נוחות מתמשכת
  • דימום במערכת העיכול, שמתבטא בצואה כהה או דמית
  • עייפות או חולשה, כתוצאה מאנמיה (מחסור בברזל)
  • ירידה לא מוסברת במשקל
  • במקרים נדירים – גוש מוחש בבטן

אבחון

  • האבחון מתחיל בבדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד, סיטי (CT) או MRI, שיכולות להדגים את מיקום הגידול וגודלו
  • בנוסף נעשית לעיתים גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, המאפשרות להסתכל ישירות לתוך מערכת העיכול
  • לצורך אבחנה סופית נלקחת ביופסיה – דגימה של רקמת הגידול – ונבדקת במעבדה כדי לאשר שמדובר ב־GIST ולא בסוג אחר של גידול

שיעורי הישרדות

שיעורי ההישרדות משתנים בהתאם לשלב שבו מאובחן הגידול, למיקומו, לגודלו, ולמאפיינים ביולוגיים ייחודיים שלו. כאשר הגידול מתגלה מוקדם ומוסר בניתוח מלא, סיכויי ההחלמה טובים יותר. במקרים שבהם יש גרורות או שהגידול חוזר לאחר טיפול, שיעורי ההישרדות נמוכים יותר. חשוב להדגיש שכל מקרה אישי שונה, והרופאים מתאימים את ההערכה בהתאם לגורמים האישיים של כל מטופל.

טיפול

  • הטיפול העיקרי ב־GIST הוא ניתוח להסרת הגידול, כאשר הדבר אפשרי
  • בשנים האחרונות נוספו תרופות ביולוגיות ממוקדות (כמו אימטיניב) שפועלות על מנגנונים ספציפיים בתוך התאים הסרטניים, ועוזרות לעצור את צמיחתם. במקרים שבהם הניתוח אינו אפשרי או שהגידול חוזר, הטיפול התרופתי הופך למרכזי
  • טיפול קרינתי או כימותרפי קלאסי כמעט ואינם יעילים ב־GIST

לחיות עם הסרקומה

קבלת אבחנה של GIST עלולה לעורר תחושות קשות של פחד, חוסר ודאות וחשש לעתיד. לצד הטיפולים הרפואיים, חשוב להיעזר במערכות תמיכה – בני משפחה, חברים, קבוצות תמיכה ועמותות לחולי סרטן. המעקב הרפואי כולל בדיקות סדירות כדי לוודא שהגידול לא חזר או התפשט. רבים מהמטופלים מצליחים לשמור על שגרת חיים, בעזרת טיפול מתאים, תמיכה וליווי צמוד של צוות רפואי.