מאפייני הסרקומה
DFSP היא סרקומה נדירה יחסית, המתפתחת בעור וברקמות שמתחתיו. הגידול מתחיל לרוב בדרמיס (השכבה האמצעית של העור) ומתפתח לאט, אך עם הזמן עלול לחדור לרקמות עמוקות יותר ואף לשרירים.
המחלה מאובחנת בדרך כלל בגילאי 20–50, אך יכולה להופיע בכל גיל, עם נטייה קלה להיות שכיחה יותר בקרב גברים. היא מופיעה בעיקר באזור הגו (גב, חזה ובטן), אך עלולה להופיע גם בידיים, ברגליים או בראש ובצוואר.
מאפיין מרכזי של DFSP הוא הנטייה שלו לחזור לאחר ניתוח, במיוחד אם לא הוסר במלואו.
סטטיסטיקה של אבחון בישראל
DFSP הוא גידול נדיר מאוד. בישראל מאובחנים מדי שנה מקרים בודדים בלבד. שכיחותו נמוכה גם בעולם, ולכן נחשב לאחת הצורות הפחות נפוצות של סרקומות ברקמות רכות.
סימנים ותסמינים
בשלב הראשון הגידול עשוי להיראות כמו כתם עור שטוח או נגע קטן שאינו כואב. עם הזמן הוא גדל והופך למעין גוש מתחת לעור, לרוב קשה במגע ולעיתים בעל צבע אדמדם או חום. מכיוון שהגידול גדל לאט וללא כאב, הוא עלול להישאר בלתי מאובחן במשך שנים.
אבחון
- האבחון כולל בדיקה גופנית אצל רופא עור או אונקולוג
- לעיתים מבוצעות בדיקות דימות כגון MRI כדי להעריך את עומק החדירה לרקמות הסמוכות
- האבחנה הסופית נעשית באמצעות ביופסיה – לקיחת דגימה מהרקמה ובדיקתה במיקרוסקופ. בבדיקה זו ניתן לזהות את מאפייני התאים הייחודיים של DFSP
- לעיתים נעשות גם בדיקות גנטיות, שכן לגידול יש שינוי כרומוזומלי אופייני (טרנסלוקציה)
שיעורי הישרדות
DFSP נחשב לגידול ממאיר בדרגה נמוכה יחסית. המשמעות היא שהוא כמעט שאינו שולח גרורות (התפשטות לאיברים אחרים), ושיעורי ההישרדות גבוהים מאוד. עם זאת, הגידול נוטה לחזור מקומית אם לא הוסר לחלוטין. כל מקרה הוא אישי ותלוי במיקום הגידול, בגודלו ובאפשרויות הטיפול.
טיפול
- הטיפול העיקרי הוא ניתוח להסרת הגידול. במרבית המקרים נעשה שימוש בשיטת ניתוח מוהס (Mohs surgery), שבה מסירים את הגידול בשכבות ובודקים כל שכבה במיקרוסקופ כדי לוודא שלא נותרו תאים סרטניים. שיטה זו מפחיתה מאוד את הסיכון שהגידול יחזור
- במקרים שבהם הניתוח אינו אפשרי או שהגידול חזר שוב, ניתן לשקול טיפול קרינתי או טיפול ביולוגי (למשל תרופה בשם אימטיניב הפועלת על שינוי גנטי מסוים בגידול)
לחיות עם הסרקומה
למרות שמדובר בגידול ממאיר, מרבית החולים עם DFSP מחלימים לאחר טיפול מתאים וחיים חיים מלאים. האתגר המרכזי הוא הצורך במעקב רפואי קבוע כדי לוודא שהגידול לא חזר. תמיכה רגשית מהמשפחה, מהרופאים ומקבוצות חולים יכולה להקל על ההתמודדות. חשוב לזכור שהפרוגנוזה (תחזית ההחלמה) טובה מאוד, ויש מקום לאופטימיות לצד המעקב הרפואי ההכרחי.