כונדרוסרקומה (Chondrosarcoma)

מאפייני הסרקומה

כונדרוסרקומה היא סוג נדיר של סרקומה – גידול ממאיר המתפתח ברקמות חיבור – שמקורו בתאי סחוס, הרקמה האלסטית המחברת בין עצמות ומגנה על המפרקים. היא מאובחנת לרוב בקרב מבוגרים, בעיקר בגילאי 40 ומעלה. הגידול מופיע בדרך כלל בעצמות הארוכות של הרגליים והידיים, באגן ולעיתים בצלעות. כונדרוסרקומה נחשבת לשכיחה יותר בהשוואה לסוגי סרקומות עצם אחרים, כמו אוסטאוסרקומה או סרקומת יואינג, וקיימים לה כמה תתי־סוגים הנבדלים זה מזה באגרסיביות ובקצב הגדילה.

  • כונדרוסרקומה קונבנציונלית (Conventional Chondrosarcoma) – כונדרוסרקומה קונבנציונלית היא הסוג השכיח ביותר של כונדרוסרקומה, ומהווה כ־90% מהמקרים. היא יכולה להופיע בכל עצם בגוף, לרוב מתוך העצם עצמה, ולעיתים נדירות על פני השטח שלה. המיקומים השכיחים ביותר הם עצם הירך (הפמור), עצם הזרוע העליונה, עצם השכמה והצלעות
  • כונדרוסרקומה דה־דיפרנציאטיבית (Dedifferentiated Chondrosarcoma) – כונדרוסרקומה דה־דיפרנציאטיבית היא תת־סוג נדיר של כונדרוסרקומה, המהווה כ־10% מהמקרים. זהו גידול אגרסיבי המתפתח במהירות, עם סיכון גבוה יותר לחזרת המחלה ולהתפשטות לאיברים אחרים בהשוואה לכונדרוסרקומה קונבנציונלית. היא מופיעה בעיקר בעצם הירך (הפמור) ובאגן
  • כונדרוסרקומה מזנכימלית (Mesenchymal Chondrosarcoma) – כונדרוסרקומה מזנכימלית היא תת־סוג נדיר מאוד של כונדרוסרקומה, המהווה כ־2% מהמקרים. מדובר בגידול מהיר־התפתחות עם סיכון גבוה יותר לחזרה או להתפשטות לאיברים אחרים לעומת כונדרוסרקומה קונבנציונלית. בשונה מסוגים אחרים, היא יכולה להופיע כמעט בכל מקום בגוף – בעצמות וגם ברקמות רכות, כאשר כ־30% מהמקרים מתפתחים דווקא ברקמות הרכות
  • כונדרוסרקומה תאי־בהירים (Clear Cell Chondrosarcoma) – כונדרוסרקומה תאי־בהירים היא תת־סוג נדיר מאוד של כונדרוסרקומה, המהווה כ־2% מהמקרים. זהו גידול נמוך־דרגה, כלומר מתפתח באיטיות יחסית, ונמצא לרוב בעצמות הידיים והרגליים

סטטיסטיקה של אבחון בישראל

בישראל מאובחנים מדי שנה מספר מצומצם של חולים בכונדרוסרקומה, והיא מהווה חלק קטן מכלל מקרי הסרטן. למרות זאת, מדובר בסוג סרקומה שכיח יחסית בתוך קבוצת גידולי העצם.

סימנים ותסמינים

התסמין השכיח ביותר הוא כאב מתמשך בעצם או במפרק, שאינו חולף במנוחה ועלול להחמיר בלילה. לעיתים ניתן לחוש נפיחות או גוש באזור הפגוע, ולעיתים מופיעה הגבלה בתנועה כאשר הגידול נמצא בקרבת מפרק. במקרים נדירים עלול להתרחש שבר פתולוגי – שבר בעצם שנחלשה בעקבות הגידול.

אבחון

האבחון מתבצע באמצעות שילוב של בדיקות:

  • צילום רנטגן – מספק תמונה ראשונית של העצם והחשד לגידול
  • MRI או CT – הדמיות מתקדמות המאפשרות לבדוק את היקף הגידול ואת מעורבות הרקמות שמסביב
  • ביופסיה – דגימת רקמה מהגידול לבדיקת סוג התאים תחת מיקרוסקופ. זו הבדיקה הקובעת לאבחנה מדויקת
  • בדיקות דם – אינן מאבחנות את הגידול ישירות, אך משמשות להערכת מצב בריאותי כללי

שיעורי הישרדות

שיעורי ההישרדות משתנים בהתאם לתת־הסוג של הכונדרוסרקומה, למיקום הגידול ולשלב שבו התגלה. ברוב המקרים, כאשר מדובר בגידול בדרגה נמוכה (פחות אגרסיבי), שיעורי ההישרדות גבוהים יחסית. לעומת זאת, בתתי־סוגים אגרסיביים יותר, הסיכוי להתפשטות (גרורות) עולה והפרוגנוזה מורכבת יותר. חשוב להדגיש שכל מקרה אישי שונה, והרופא המטפל הוא הגורם המתאים להסביר את התחזית האישית.

טיפול

הטיפול העיקרי בכונדרוסרקומה הוא ניתוח להסרת הגידול. בשונה מסוגי סרקומה אחרים, כימותרפיה וקרינה פחות יעילות בדרך כלל בטיפול בסוג זה. לכן, הצלחת הניתוח והיכולת להסיר את הגידול במלואו הן מרכיב מרכזי בסיכויי ההחלמה. במקרים בהם לא ניתן להסיר את הגידול לחלוטין, נשקל טיפול נוסף בהתייעצות עם הצוות הרפואי.

לחיות עם הסרקומה

ההתמודדות עם כונדרוסרקומה כוללת לא רק את הטיפול הרפואי, אלא גם את ההשפעה על חיי היום־יום. לעיתים מדובר בהגבלה פיזית זמנית או קבועה, בהתאם למיקום הגידול והטיפול שנעשה. תמיכה נפשית, קבוצות תמיכה ועמותות חולים יכולים לעזור לחולים ולמשפחותיהם בהתמודדות עם הקושי. חשוב לזכור שהתקדמות הרפואה מאפשרת כיום אבחון מוקדם וטיפולים מתקדמים יותר, ויש תקווה רבה גם בחיים לצד המחלה.

*התוכן עבר בקרה וייעוץ רפואי על ידי פרופ' עפר מרימסקי, מומחה בכיר לסרקומות