מאפייני הסרקומה
אנגיוסרקומה היא סרקומה נדירה ואגרסיבית, שיכולה להופיע בכל גיל אך מאובחנת לרוב בקרב מבוגרים מעל גיל 70. הגידול מתפתח מהתאים המצפים את כלי הדם וכלי הלימפה – שהם חלק ממערכת החיסון ואחראים על פינוי חיידקים, וירוסים ותוצרי פסולת מהגוף. אנגיוסרקומה יכולה להופיע כמעט בכל איבר, אך שכיחה יותר בעור של הראש והצוואר, ולעיתים גם בשד, בכבד, בלב או ברקמות רכות אחרות. זהו גידול עם נטייה גבוהה יחסית להתפשט (שליחת גרורות), ולכן נחשב לאחת מהצורות המאתגרות של סרקומות כלי הדם. במקרים מסוימים היא מתפתחת באזור שעבר טיפול בקרינה בעבר.
סטטיסטיקה של אבחון בישראל
בשל נדירותה, אין נתונים רשמיים מדויקים לגבי שכיחות האנגיוסרקומה בישראל. ההערכה היא שמדובר בעשרות מקרים חדשים בלבד בשנה, כחלק מכלל הסרקומות המאובחנות.
סימנים ותסמינים
התסמין השכיח ביותר של אנגיוסרקומה בעור הוא הופעת כתם או נגע אדמדם-סגלגל, שנראה לפעמים כמו חבורה שאינה נעלמת. הגוש עלול לגדול במהירות, להיות רגיש או לגרום לדימום. במידה שהגידול מתפתח באיברים פנימיים, הסימנים עשויים להיות כאבים באזור, נפיחות, ירידה במשקל, חולשה או בעיות תפקוד של האיבר הפגוע.
אבחון
- האבחון מתחיל בבדיקה גופנית של האזור החשוד
- ממשיך בבדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד, CT או MRI כדי להעריך את היקף המחלה.
- ביופסיה – כלומר לקיחת דגימה מהגידול – היא שלב הכרחי לזיהוי סוג התאים ואישור האבחנה
- במקרים מסוימים יבוצעו גם בדיקות נוספות, כמו PET-CT או מיפוי עצמות, כדי לבדוק אם המחלה התפשטה לאיברים אחרים
שיעורי הישרדות
שיעורי ההישרדות משתנים בהתאם למיקום הגידול, גודלו, מידת ההתפשטות והתגובה לטיפול. באופן כללי, אנגיוסרקומה נחשבת למחלה עם פרוגנוזה (תחזית רפואית) מאתגרת, אך חשוב לזכור שכל מקרה הוא שונה, ושילוב של טיפולים מתקדמים עשוי לשפר את התוצאה.
טיפול
הטיפול באנגיוסרקומה משלב לרוב מספר גישות:
- ניתוח – הסרה מלאה של הגידול היא הטיפול הראשוני במקרים רבים
- קרינה – יכולה להינתן לפני הניתוח כדי להקטין את הגידול, או לאחריו כדי להשמיד תאים סרטניים שנותרו
- כימותרפיה – שימוש בתרופות נגד סרטן, במיוחד כאשר יש חשש להתפשטות המחלה
- טיפולים ביולוגיים חדשניים – כיום נבדקות גם תרופות ממוקדות (targeted therapy) ואימונותרפיה (טיפול הפועל דרך מערכת החיסון), כחלק מניסויים קליניים
לחיות עם הסרקומה
ההתמודדות עם אנגיוסרקומה אינה קלה, וכוללת הן את ההשפעה הפיזית של המחלה והטיפולים והן את האתגר הרגשי. חשוב להיות במעקב רפואי קבוע כדי לזהות חזרה של המחלה מוקדם ככל האפשר. לצד הטיפול הרפואי, תמיכה רגשית וחברתית – ממשפחה, חברים או קבוצות תמיכה – יכולה לסייע רבות. למרות הקושי, רבים מהמטופלים מוצאים דרכים להמשיך בחיי היומיום ולחזק את תחושת השליטה והתקווה.